ויטוריה – ספר הביכורים של דפי ויטלה

"אימי כיסתה את פני עם ההינומה ומבעד לבד הלבן הכל קיבל חזות חלומית. במעורפל אני זוכרת את טעם היין, את תחושת המתכת הקרה על אצבעי, את צליל הזכוכית הנשברת, את "אם אשכחך ירושלים", את רפרוף השפתיים של מאוריציו על פני – והייתי לאשת איש.

בתום החתונה ואחרי חיבוקי הפרידה, מצאתי את עצמי מאושרת ומבוהלת עם עיניים לחות, דוהרת ביחידות עם בעלי בפיאט התכולה עמוסת המזוודות אל עבר חיי החדשים. מאוריציו ליטף את ירכי בכל פעם שהחליף  הילוך ולא הפסיק לפזם כל הדרך."

כך מתוארת חתונתה של ויטוריה, בעיר וורצ'לי (Vercelli) לבחיר ליבה מאוריציו ויטלה בשנת 1932. הימים היו ערב עלייתו של היטלר לשלטון בגרמניה אך יהודי איטליה טרם חשו כל שינוי במעמדם. מוסוליני כבר שלט באיטליה כדיקטטור פשיסטי, וידוע היה כי הייתה לו מאהבת יהודיה. זהו הרומן הראשון של דפנה בן-בסט-ויטלה, ומן השורה הראשונה הוא מכניס את הקורא לתוך ריקמת החיים של משפחה יהודית אמידה באיטליה ערב מלחמת העולם השניה, ומספר לו את סיפור אהבתה, אושרה וסבלותיה כאילו היה שם איתה בכל רגע.

חלום חיי היה לכתוב ספר, אני זוכרת את עצמי כילדה קוראת ספרים ומשוטטת בדמיוני בעולמות שנפתחו לפני. הקריאה הייתה מאז ומעולם חוויה מכוננת בחיי ועוד באותם ימים רחוקים נבט בי החלום להפוך לסופרת.

את ויטוריה התחלתי לכתוב לפני חמש שנים, לאחר שעזבתי משרה בכירה בשחל רפואת העתיד. בשחל נפגשתי עם הלב שלי, עם ההבנה כי החיים יקרים וכי יש למצות אותם עד תום. בשחל פגשתי שם חברה שהיא משפחה אמיתית, עם לב ונשמה. בשלב ההוא הייתי חייבת שינוי, והחלטתי שאני מגשימה  את חלום הכתיבה.

" סימתי לקרוא את הספר בנשימה אחת. לא יכולתי להניח אותו. הוא מרתק ומרגש. לראשונה דרך הספור של משפחתך הבנתי את מה שסבא שלי דר יוסף בורג אמר לי באחרית ימיו " הדבר החשוב ביותר שעשיתי בחיי , היה להוציא יהודים מאירופה ערב המלחמה, בזמן המילחמה ואיסוף שארית הפליטה והבאתם לארץ לאחר המלחמה. תודה לך על הכל"
הדס

ויטוריה סבתי

הסיפור שבחרתי לספר הוא סיפורה של סבתי ויטוריה. אמנם היה זה מאוריציו ויטלה,סבי שהקים את מפעל ויטלגו ואת מלון רמת אביב. עוד בחייו ובוודאי שאחרי מותו חלקו לו כבוד רב ובצדק, אך אני התעניינתי בפועלה של ויטוריה. אני מאמינה כי לצד ומאחורי כל איש מעשים יש אישה ייחודית. וויטוריה הייתה כזו, אשת מעשים ועוצמה.

סיפורה של ויטוריה הוא סיפור ההיסטוריה הפרטית שלי ושל משפחתי וסיפורה של יהדות איטליה בזמן המלחמה. זה סיפור של אובדן ויאוש, תקומה וניצחון.

הספר עורר בי מחשבות על זוגיות והורות, על הבדלי תפיסות העולם בין הדורות ועל דרכה של האנושות שלא משתנה.אני מזמינה את כולכם לתמוך ביצירה ולהפגש עם המחשבות האלו בתוככם.

ראשיתו של ספר זה בסדנא של אורית גידלי ואשכול נבו. קבוצה האנשים שפגשתי שם ליוותה אותי בתהליך היצירה ומשמשת לי עוגן עד היום. בהזדמנות זו אני רוצה להודות למיכל צימרמן, להדס בשן, לזהר ליעלה, ליותם לליאור, לאורי שרון ולמסגרת הזו שמזכירה לי כמה חשוב וכיף לכתוב.

 

הוצאת ספר טוב וג'אמפסטארטר

בחרתי בפלטרפורמה של ג'אמפסטארטר, כי חשבתי שהיא הוגנת ומדוייקת לי. בחרתי בהוצאת "ספר טוב" משום הערך המוסף שהביאו ליצירה, לשמחתי נבחרה הסופרת עדנה שבתאי לערוך את הספר  ובזכותה עברתי תהליך מרתק של הכרות מעמיקה עם שפת הכתיבה ומצאתי אישה מבוגרת ומנוסה ממני, שהפכה לחברה מעשירה ומעוררת השראה.

בתהליך כתיבת הספר נוצרו מפגשים יוצאי  דופן עם דודי ברונו, בנותיו המקסימות ובני משפחה נוספים שהעשירו את הכירותי עם ההסטוריה האישית שלי. המפגשים המרגשים ביותר היו עם אבי שחשף בפני מידע רב ערך על שנות המלחמה. זה סיפור של אהבה במציאות לא פשוטה, וזה סיפור של חזון וניצחון.

תודה לכל מי שתמך ואהבה. זה הכי חשוב.

" סיימתי עכשיו את הספר המופלא והמרתק שלך! בחופשה ביוון עם המשפחה. לא קראתי ספר כבר שנים רבות והסיפור תפס אותי יותר נכון לפת אותי ולא יכולתי להניח אותו לרגע. סיפור מרתק, כואב, סוחף ומדהים. איזה כייף לך שגדלת לכזו משפחה. יש לי עוד הרבה לומר והרבה לשאול. אז כשנפגש. כל הכבוד לך את צריכה להיות מאד גאה בעצמך "
שני רייזר