קוראים ממליצים
"
סיימתי עכשיו את הספר המופלא והמרתק שלך! בחופשה ביוון עם המשפחה. לא קראתי ספר כבר שנים רבות והסיפור תפס אותי יותר נכון לפת אותי ולא יכולתי להניח אותו לרגע. סיפור מרתק, כואב, סוחף ומדהים. איזה כייף לך שגדלת לכזו משפחה. יש לי עוד הרבה לומר והרבה לשאול. אז כשנפגש. כל הכבוד לך את צריכה להיות מאד גאה בעצמך
"
שני רייזר
"קראתי את הספר שלך בשקיקה וסיימתי אותו בטיסה מתל אביב ללוס אנגלס...ספר מדהים!!! ריגשת! לא הפסקתי להזיל דמעות, מהסיפור של ויטוריה. הכתיבה זורמת ונעימה והסיפור מרגש מאוד.איזו סבתא,איזו משפחה, והם בורכו שהחלטת לצאת לדרך עם הפרויקט הזה. מדהים"
נגה אורון
"רק הבוקר סיימתי את ויטוריה!אין מילים לתאר את ההתרגשות שחשתי בקריאת הספר, ריגשת אותי עד דמעות... לא את כל הסיפורים הכרתי, לא את כל העובדות ידעתי, הצלחת להפתיע ולרגש בו זמנית. מחכה כבר בקוצר רוח לספר הבא שלך, מוכשרת שכמותך..."
אלנה
"התחלתי וסיימתי את הספר אתמול...התרגשתי. דמעתי. הזדהיתי. א ה ב ת י . מקסים רגיש וכל כך מנציח. כבוד למשפחה שלך שכתבת עליה בכזו אהבה"
עמית תובל גולדשטיין
"בהתחלה קראתי את מה שכתוב בכריכה מקדימה ומאחור. אחכ את אחרית הדבר. כמו שוקולד שפותחים את העטיפה בזהירות וסקרנות ולאט לאט אוכלים את תוכו. קראתי כמה פרקים ועצרתי כאילו להשאיר עוד קצת. היום בלעתי בשקיקה את כל היתר ועכשיו כשייבשו העיניים אני יכול לכתוב לך שהספר נפלא. והמסע האישי שלך שעומד ברקע הוא מדהים."
עמית
"אז אמנם חלפו חודשים מאז, וכבר הספקתי להעביר הספר בין כמה חברות כאן בסינגפור... אבל רציתי לומר לך שהיה קסום לקרוא אותך ואת משפחתך. להכיר פן נוסף בתולדות משפחת ויטלה ותוך כדי כך ממש לצלול ולהריח את ריחות איטליה האהובה, את צלילי שפתה ( גם אם רק בכותרות לפרקים ובשמות המאכלים) וגם ללמוד, ולו מעט , מן הפחות ידוע לישראלים על איטליה באותה תקופה. שמחה מאוד לראות שכעת הספר גם נמכר בחנויות. מעריצה, ויש לי הרגשה שאם אבא שלי היה חי הוא היה אומר לך את אותם דברים, רק יותר טוב. בטוח, שאי שם למעלה, הוא ואמא ( רוזיטה) מפרגנים מאוד וגאים בך ואמא מכינה לכבודך את הניוקי ו/או את הלזניה שלה."
מרינה
"אני בברדסוס הרחוקה. סיימתי את הספר שלך תוך שעתיים (אחרי שנתיים שלא קראתי ספר) הוא מאוד ריגש אותי. אפילו יותר. כתבת מדהים יפה מרגש ונוגע ללב."
ירון דיאמנט
"זה עתה סיימתי את ויטוריה שנקראה כמעט בנשימה עצורה...בין דמעות של התרגשות הלכתי וצירפתי חתיכות בפאזל הזה שיוצר ספור קסום ומרגש. איזה הישג מטורף!!! אני חסרת מלים! משתאה ונפעמת לנוכח היצירה הזו שנארגה במשך שעות רבות כל כך מדם ליבך. המלים שמספרות את הספור הם הד לאהבה גדולה מהחיים שאת אוצרת בתוכך. אוהבת ומאמינה גדולה בך ובויטוריה!"
נעמה צור ברף
"בוקר טוב יקרה,
אתמול התחלתי לקרוא את הספר וכול כך ניכנסתי לסיפור שלא רציתי לעשות כלום חוץ מאשר לסיים אותו. הספר ניפלא! את מוכשרת בטירוף, הכתיבה שלך זורמת והחיבור בין האירועים תפור בצורה יוצאת מן הכלל!!! מקווה שתמשיכי לכתוב הרבה סיפורים ואמיתות ושאוכל להמשיך לקרוא את התוצרים הניפלאים שלך. תודה על סיפור נהדר ומרגש."
הדר כרמי אלון
"
אתמול עליתי למטוס לפנות בוקר פתחתי את הספר והתחלתי לקרוא... בלילה קראתי כבר את הפרק האחרון שלו!!! בנשימה אחת בכל רגע שיכולתי לפתוח ולקרוא, קראתי ולא עזבתי. נהניתי מאד, התרגשתי, נעצבתי, שמחתי, הזדהיתי... הכל מכל וכל. מסירה את הכובע! שאפו גדול
"
?
"סימתי לקרוא את הספר בנשימה אחת. לא יכולתי להניח אותו. הוא מרתק ומרגש. לראשונה דרך הספור של משפחתך הבנתי את מה שסבא שלי דר יוסף בורג אמר לי באחרית ימיו " הדבר החשוב ביותר שעשיתי בחיי , היה להוציא יהודים מאירופה ערב המלחמה, בזמן המילחמה ואיסוף שארית הפליטה והבאתם לארץ לאחר המלחמה. תודה לך על הכל"
הדס
"סיימתי את קריאת הספר שהבאת לי כשי. מאז "הגנים של פינצי-קונטיני" (סיפור מז'אנר דומה שגם הפך לסרט בעל אותו שם בשנות ה-60) לא חשתי כזו עוצמה סיפורית. קראתי את הספר ברציפות כאשר פה ושם עיני דומעות (הגיל??), והבוקר העברתי אותו לקריאה לדודה. עכשו רק נותר להמתין לסרט..."
דוד חזי
"בטיסה חזרה מסן פרנסיסקו לפורטלנד סיימתי לקרוא את הספר שלך. מדהים. סיפור נפלא. כתיבה נפלאה. ריגשת אותי מאוד. אני גאה בך ומודה על שחלקת עימי את סיפור המשפחה בכלל וסבתך ויטוריה, בפרט. אגב, גם החתונה של הורי נערכה במלון שלכם כך שאני מעריך כי סבי עוד נפגש עם סבתך כמה שנים לפנינו גם... עשית משהו נפלא לזיכרה, לכל המשפחה וכמובן לעצמך. את אדם מיוחד. כל הכבוד."
ארי קומרן
"זה עתה סיימתי לקרוא את ספרך... התחלתי בבוקר ולא יכולתי להניחו.... מאד נהינתי.... כתוב מנוסח ומתואר בצורה נהדרת! לכמה שעות עברתי לתקופה ולריחות אחרים-תענוג!’’
?
"דפי יקרה סוגרת את דפי הספר ומתקשה להפרד מהגיבורים, מהסיפור, מהאלגנטיות ומהאהבה הגדולה השרויה בכל. אכן את ברת מזל ותודה שחלקת זאת עם העולם.נהנתי, התרגשתי ואף דמעתי. מה עוד נבקש.."
פנינה דיאמנט
"סיימתי לקרוא את ויטוריה. מעורר השראה. איזה כיף לך שעברת את המסע הזה לעבר ולעומק המשפחה ואיזה כיף לויטוריה ולכל המשפחה שהנצחת את הסיפור."
מיכל שפירא
"בוקר טוב דפי - סיימתי את הספר אחרי שיפעת חטפה לי אותו, מעניין, סוחף והצלחת להעביר את הקטע עפ ברונו בצורה מרגשת עד דמעות"
זהבה ביניה
"שקעתי לתוך הספר. אוירה, ריחות וטעמים של איטליה עלו באפי. לא היתנתקתי עד לסוף הספר. כתוב בצורה מאד אצילה עדינה ומרתקת. הבאת לי את העולם והחיים של משפחתך באופן חי וממשי.מרגש ומהנה."
נעמי
"דפי, גמרתי בשקיקה את 'ויטוריה' בטיסה חזרה מניו יורק. צחקתי ובכיתי ובעיקר התרגשתי ונהניתי. כל הכבוד, סיפור מקסים של משפחה מיוחדת. מה שבטוח, בנסיעה הבאה שלי לאיטליה, אעבור במקומות הללו כדי לראות בעיניים את מה שדמיינתי. מתי הסרט?"
דליה טורקניץ
"
יטוריה עשתה את דרכה לקרואטיה וקיבלה את תשומת הלב הראויה. החלטתי לחכות לרגע שאוכל להיות רק איתה, רק איתך. תודה לך אהובתי, את נהדרת באופן שבו הגשת את הסיפור, אהבתי את ויטוריה והרגשתי את האהבה שבה. וכיוון שזו את שנותנת לה את הקול זאת האהבה שבך. ממש כמו שסיפרת עליה, גם אותך אוהבים המוני אנשים, גם את עושה טוב ואתן שותפות לשפה שהיא שלכן של נתינה ואהבה. אוהבת אותך מאוד, גאה בך, שמחה איתך ובשבילך.
"
דניאלה תומר
על הרעיון, הביצוע, יכולת ההתמדה למרות הקשיים (שאני יודעת שהיו לא מעט) הנחישות, היצירתיות וכושר הביטוי!!! בטוחה שויטוריה היתה גאה בך עד מאד!!!"
נילי זינגר
"חג צללתי לספר קריאה חדש אחרי שכבר די הרבה זמן לא מצאתי רגע לקרוא. ויטוריה של דפי נקרא בשקיקה במהירות ובהנאה. הבוקר סיימתי דפי , תודה על סיפור מרגש שנוגע בנושא שתמיד מעניין אותי, דרמות משפחתיות והיסטוריות בתקופת השואה. מלבד הסיפור המרגש חשתי קרבה לשפה ולמקומות כבת למשפחה ממוצא איטלקי. למדתי והרחבתי דעתי וסוך סוף יש לי הוכחה למה גם אמא שלי מבשלת פסטה בלי שום! כי ככה זה בצפון איטליה!"
Ira Cohen
"איפוא שהוא מעל האוקיינוס האטלנטי כעת סיימתי לקרוא את ספרך . סיפור חיים שובה לב של משפחה מעניינת, של מציאות היסטורית עצובה, ושל תקומה נפלאה בישראל. מאוד נהנתי מהקריאה, מה שתרם לי להכיר קצת טוב יותר את השבט ממנו גדלת - וקבלת השראה. תודה !"
מיה
מייסדת עמותת הגדת השואה
"המראתי לפרובנס עם ספרך אתמול בצהרים ומאז שפתחתי אותו במטוס לא הנחתי אותו עד שסיימתי אותו עכשיו עם דמעות בעיניים. דפי, סיפרת את סיפור ויטוריה ומשפחתך בדרך כל כך נוגעת ומרגשת. כל הכבוד!"
מירי פולצק
"הרגע סיימתי לקרוא את ספרך המרתק אותו קראתי בשקיקה רבה. לא ידעתי שזה ספר אוטוביוגרפי. רואים שויטוריה הצליחה להעביר לך גם כשרון וגם אהבה גדולה. מברוק גדול מחכים לספר הבא."
ירון צלאל
"לדפי - אני מברך אותך על הספר המדהים העשיר במילים היפות ותשומת הלב לשפה העשירה. החזון שלי שבאחד הימים הספר יהיה סרט. האנושות תמיד תנציח את ויטוריה, היא סמל לאשה עם רקע של ניצחונות"
פתחי
"ממרומי הגליל, על גבול לבנון, סיימתי את הספר, ולא מתאפקת וכותבת לך ישר מהבטן כמה אני מרוגשת ודומעת כל הכבוד לך! סחפת אותי וריגשת ויכולתי להריח הכל... כתבת חי כל כך! איזו מתנה נפלאה הענקת למשפחה שלך ולנו במעשה הזה."
שרי סימנטוב
"סיימתי את ויטוריה ! ליתר דיוק (אומנם בקצב שלי) בלעתי את ויטוריה . מ ר ג ש מאוד ומרתק . זורם קריא ומעביר מסר ברור.כבוד! זה עתה סיימתי לקרוא את ספרך...התחלתי בבוקר ולא יכולתי להניחו.מאד נהנתי....כתוב מנוסח ומתואר בצורה נהדרת! לכמה שעות עברתי לתקופה ולריחות אחרים-תענוג!"
גלית קרן
"דפי, בטיסה לחופשה משפחתית לקחתי בתיק את ״ויטוריה״. ואחרי שהמטוס המריא נסחפתי לקריאה של סיפור מרתק ונהנתי ! איך שנהנתי ! הרגשתי כאילו והייתי שם עם בני המשפחה , יכולתי בקלות לדמיין את הקולות , האנשים , המקומות ובמיוחד את ריחות הבישולים . צחקתי , התרגשתי ודמעתי . הכתיבה העבירה בצורה כל כך אוטנטית את שעבר על בני המשפחה ואני הרגשתי כי הייתי שם לידם . תודה שהכנסת אותי לעולמה של משפחתך , מחכה לספר הבא ... יכולה להיות גאה בעצמך על הגשמת חלום שכזה"
ענת